בחזרה

>> בתמורה לאוריקלקום שבמיכרות שלנו. באתי לומר לך, שהמכרות רוקנו עד תום." הנסיך הסיר את כתרו, "זה האוריקלקום האחרון בממלכה."

הדרקון חטף את הכתר בציפורן חדה, ותחב אותו אל פיו ברעב. "אם כך," אמר לאחר שבלע, "אני מקווה שנהניתם משנות השלום והשגשוג, שומר הממלכה שלכם כעת יהפוך למחריבה."

הוא הזדקף, ענקי ומחריד עוד יותר, עצמות חורקות על מתכת, ורידים מבריקים מתנחשים על בשר מרקיב.

"חששתי שתאמר את זה." אמר הנסיך, ואל החדר פרצו עשרות חיילים, כל אחד מהם נושא מנוע אבדון, קרני הפירור שלו טובות לכרייה בסלע >>

>> ולהשמדת דרקונים כאחד. "ניצלנו את הזמן להתכונן."