חיפושים אחרונים
אפשרויות חיפוש
Ran Arad @steelight@tooot.im#סיפורונובמבר - רמז
בפעם הראשונה שהשעון הקטן החל לפעול, הוא הפתיע אותי כל כך שכמעט דפקתי את כל החיים שלי בגללו.
אמא סיפרה שמצאתי את השעון בפארק כשהייתי בת ארבע, ואהבתי אותו כל כך שהיא עשתה ממנו שרשרת. בגיל 16, עם עגיל באף ושיער סגול ושעון מתכת על הצוואר, הוא פתאום התחיל לתקתק, לא סתם, תקתק ככה שהרגשתי כל נקישה הולמת בגוף. ואז שאלו אותי אם אני רוצה לבוא לקורס חובשים וכמעט נפנפתי אותם כי חשבתי שאני עוד רגע מתה, ובמזל הסכמתי. התקתוק הפסיק מיד אחרי שהחלטתי, >>
>> וזו הייתה אחת ההחלטות הכי חשובות שעשיתי בחיים.
מאז הוא תקתק עוד כמה פעמים, ואני לא מסירה אותו מעלי אף פעם. לא בגלל שאני פוחדת לפספס רגע חשוב, זה לא משנה, הוא לא אומר אף פעם מה ההחלטה הנכונה ממילא. אבל כל עוד הוא לא מתקתק - זה אומר שהכל בסדר, שום דבר קריטי לא יקרה.