לְאָן אַתְּ הוֹלֶכֶת / יהושע סובול
"לְאָן אַתְּ הוֹלֶכֶת
יִשְׂרָאֵל
אֲנִי שׁוֹאֵל
רָצִיתִי לָלֶכֶת אִתָּךְ
לֹא לְלַוּוֹת אוֹתָךְ
מוּבֶלֶת דְּחוּפָה וּבְהוּלָה
לְדַרְכֵּךְ הָאַחֲרוֹנָה
אַתְּ שׁוֹאֶלֶת
אִם אִכְפַּת לִי מִמֵּךְ
אִם לֹא הָיָה אִכְפַּת לִי
לֹא הָיִיתִי שׁוֹמֵעַ
אֶת קוֹלֵךְ
לֹא הָיִיתִי שׁוֹמֵעַ
אֶת שְׁאֵלָתֵךְ
אַתָּה עוֹד אוֹהֵב אוֹתִי
אַתְּ שׁוֹאֶלֶת לְפֶתַע
מַפְתִּיעָה אוֹתִי בִּשְׁאֵלָה
שֶׁאֲנִי שׁוֹאֵל אֶת עַצְמִי
כָּל הַיָּמִים
יִשְׂרָאֵל
אַתְּ עוֹד אוֹהֶבֶת אוֹתִי
בִּכְלָל אָהַבְתָּ אוֹתִי אֵי-פַּעַם
אוֹ רַק אֶת נְעָרַיִךְ
עַל הָאֵשׁ
הָיָה לָךְ קוֹל יָפֶה
הָיִית שָׁרָה אֶת שִׁירַיִךְ
בַּכְּרָמִים בְּמַטָּעֵי הַתַּפּוּחִים
בְּפַרְדֵּסֵי וָלֶנְסִיָּה וְשָׁמוּטִי
הָיִית שָׁרָה אֶת שִׁירַיִךְ
בְּקוֹל צָלוּל שָׁקֵט וְרַךְ