לא תמיד אתה יודע אבל אני
כבר שנים הולכת על חבל דק
מאזנת, מוסיפה משקלים וממשיכה בדרך לאט לאט גם כשלא רואה דבר
שום דבר לא מפיל אותי
ואז אתה מגיע על אותו החבל
פורש את ידיך
מתקרב צעד אחר צעד
ואני גם (כל צעד קדימה שניים אחורה)
מתחברים על החבל
אתה אוחז באמותיי ואני באמותיך
(למרות שאני יודעת לבד והולכת לבד שנים)
נחה קצת בביחד
ואז אתה עוזב פתאום נוטש
ואני מאבדת שיווי משקל