במעבר האחרון נפח כבל המצמד את נשמתו בת האלחלד. הבחנתי מראש שהוא מתחיל להפרם אבל הנחתי שיחזיק שבוע וחוצמזה יש לי ספייר. בשלוש שעות הוכחתי שהספייר דפוק (חייבים כבל ומוליך, לא חוט נקי), הקלאץ' הלך (הזרוע חופשייה לחלוטין - אין קפיץ), והגיר גמכן (אבד הניוטרל).

ואז הכל הסתדר - הספייר, טבול בשמן מנוע, עובד טוב מהקודם, ואפילו תוספתי הצנוע לקיט התחזוקה - מטליות לחות של תינוקות, מצאה שימוש ובסוף התהליך נראיתי כמו מכונאי ששטף ידיים.
מחר לפלייקו. עוד מטעי קפה וגומי, כנראה.

כמוכן, טיפ לחיים - כשחונים בתעלה, אפשר להגיע עם הרגליים לרצפה. 😃

כמעט והלכתי לישון אצל ברנש בן מיעוט אתני שישב שלש פעמים בכלא על שעבד כמתורגמן עבור הדוד סם. תיעובו את הוייטנאמים היה נרגש וכובש.
הוא כה שמח למצוא מישהו לדבר איתו אנגלית, אבל אני רוצה רק לשקוע בספר בשקט עד שארדם. היה יום ארוך.

"but my home is the lowlands, and always will be... 🎵

@yair מכינים שם קפה ישר מהגרעינים המקומיים?

@michbarsinai בארור. באכסניה שפספסתי בדאלאט האורחים אפילו מוזמנים לעזור לטפל בשדות בהם גדל הקפה האורגני המוגש להם.
אומרים שבעונת האסיף פרובינציות שלמות אפופות בריח הקליה, ובזו שבדיוק עברה, בריח הפריחה, ממנה מכינים דבש מפורסם.
חבל רק שחלק כה רב מהיערות המרהיבים בורא כדי להפוך את וייטנאם ליצואנית הקפה השניה בעולם.