#סיפורונובמבר - ציר
הוא שלח יד וכאילו תפס משהו באוויר, ואז משך, וראיתי את המציאות עצמה זזה, כמו מראה שמסתובת על ציר. מאחוריה היה חשוך, אבל כשהעיניים שלי התרגלו, ראיתי מסדרון מאובק, היו שם ארגזי קרטון מתפרקים, כמה קרשים, ואופניים חלודים.
"בפעם הראשונה עשיתי את זה בטעות," הוא אמר, "התכוונתי לפתוח את הדלת לשירותים בבורגר, אבל לא הסתכלתי, ופתאום הייתי בחדרים האחוריים. לקח לי שעה למצוא דלת חזרה, ויצאתי בצד השני של העיר."
>>
>>
העברתי אצבע על הקצה של הדלת, והמציאות זזה מעט, התעקמה. "עכשיו אתה יכול לעשות את זה בכל מקום?"
"כמעט. אבל אם זה היה פועל תמיד, זה לא היה כיף, נכון?"
נאלצתי להסכים. ובכל מקרה, זה עדיף על תחבורה ציבורית.