Q0 הודהד

נו, אז גם תיכוניסטים בבליך.
אין לי כוח לעשות פרצוף מופתע אז תדמיינו שעשיתי.

הצג שרשור

אני זוכר במעורפל שאתמול בבוקר המקרר היה מלא עד אפס מקום בתבשילים וקינוחים לכבוד הצאצאים הטבעוניים שהודיעו שיגיעו לסופ"ש.
המקרר כרגע מכיל קרטון חלב וקרטון ביצים. וזהו.

במקום ששנינו נתאכזב יחד מסנדמן ומדה בויז עשינו אופטימיזציה: היא ראתה סנדמן וחסכה לי את האכזבה ואני ראיתי דה בויז וחסכתי לה.

נגמר לונדון. היה נפלא כצפוי. עכשיו לביר סוויר.

נקלענו אתמול לחילופי משמר המלכה ושמחנו לגלות שבקרב הרוכבים יש מיעוט של גברים לבנים. הרוב רוכבים שחורים או רוכבות! (לא נצפו רוכבות שחורות)

הנפילה היומית: עברנו במפתיע ליד גלריית סאצ׳י ואמרנו "איזה יופי, דווקא בה מעולם לא היינו, יאללה נכנסים". רק מה? טיפאני שכרו את *כל* הגלריה לשלושה חודשים ומציגים בה כל מיני תכשיטים באיצטלה של תערוכה. משעמם ממש.

הכי מדהים בלונדון: בעשר בלילה העיר כבר ישנה. כלום לא פתוח מלבד סניפים ספורדיים של רשתות מזון מהיר.

וגם להפקה המופרעת של "הסערה" בגלוב.

הצג שרשור

קומו בנחת, כוונו ל V&A, עצרו לארוחת בוקר בדרך, הכנסו למוזיאון (חינם כמובן, כי הבריטים מעודדים צריכת אומנות) בעשר וחצי (או אחת עשרה וחצי, או שתיים עשרה וחצי) והצטרפו לסיור המודרך שמעבירה מדריכה מקסימה וכסופת שיער שהידע שלה באומנות, ארכיטקטורה, הסטוריה ואופנה מפעים ממש, צאו לרחוב והמשיכו ביומכם.
ולמחרת? אותו דבר.

עוד? יאללה: רוצו לתערוכה של רפאל בניישונל גאלרי.

הצג שרשור

עוד קצת המלצות למבקרים בקרוב בלונדון: המחזה שמתחרבש (the plat that goes wrong) מהנה ביותר, אם כי בשלב מסוים הגימיק ממצה את עצמו. הבת זוג והמתבגרות נשבעות שג׳ולייט זה המחזמר הכי גדול בהיסטוריה (אני ויתרתי והלכתי לשתות במקום).
פארק ריצ׳מונד אדיר: בילינו שעה בתוך עדר צבאים ובסוף אחד מהם התרצה ובא לאכול פירות מהידיים שלנו. גם שכרנו אופניים לשעה כדי להשלים את החוויה.

המלצה למי שמגיע ללונדון עם מתבגרות (מאד ספציפי, אני יודע): שימו אותן עם מאה פאונד ב Brick lane vintage market ובואו לאסוף אותן מאושרות בסוף היום.

לפני יותר מעשור ראינו בקאמרי את קברט עם איתי טיראן ומיקי קם והיה נהדר.
אתמול ראינו את ההפקה החדשה בלונדון וגם היא מעולה.
שניהם סובלים מאותה בעיה: אי אפשר להתקרב לפסגה שהשיג בוב פוסי בעזרת לייזר מינלי וג'ואל גריי ב 72.

כך חולפת תהילת עולם: היתה לי מסורת שתמיד לפני הטיסה חזרה מלונדון הייתי יושב בבלגו סנטראל, אבל זהו.

ועכשיו אפילו מתייחסים אליו בטוויטר והוא גדל כמו הזחל, עד שתבוא נסיכה שתגיד "מספיק ודי!"

הצג שרשור

הכרתי אותו כשהייתי ילד בהרצליה!
מדהים שהוא שם עד היום.
אני מעריץ וקצת מקנא.

haaretz.co.il/tmr/realestate/2

אתמול קולגה ותיק לקח אותי טרמפ חזרה מהמשרד לחיפה אז דיברנו על החיים וכאלה.
מתישהו הוא שאל משהו בסגנון של: אתה לא מתחרט שאתה פרילנסר? אם היית שכיר כבר מזמן היית VP עם מלא אנשים תחתייך.
הייתי כל כך בשוק מהשאלה. בהתחלה חשבתי שהוא צוחק, כי לא ייתכן שהוא עד כדי כך לא מכיר אותי אחרי שש שנים.
בסוף יצא לי משהו כמו "העבודה עבורי בתחתית סדר העדיפויות ואני מאפטם למינימום סבל".

הצג ישנים יותר
Toootim

מסטודון היא רשת חברתית חופשית, מבוססת תוכנה חופשית ("קוד פתוח"). כאלטרנטיבה בלתי ריכוזית לפלטפרומות המסחריות, מסטודון מאפשרת להמנע מהסיכונים הנלווים להפקדת התקשורת שלך בידי חברה יחידה. שמת את מבטחך בשרת אחד — לא משנה במי בחרת, תמיד אפשר לדבר עם כל שאר המשתמשים. לכל מי שרוצה יש את האפשרות להקים שרת מסטודון עצמאי, ולהשתתף ברשת החברתית באופן חלק.