✨ כִּ֣י מֵֽעוֹלָ֞ם שָׁבַ֣רְתִּי עֻלֵּ֗ךְ נִתַּ֨קְתִּי֙ מֽוֹסְרוֹתַ֔יִךְ וַתֹּֽאמְרִ֖י לֹ֣א אעבוד ✨
✨ הפעולה הפוליטית ברצינות הכי חשובה שאי פעם עשיתי הייתה האזכרה הבלתי רשמית הראשונה למהפכנית דניאל דןוג סיגאוי. כמו שאוסקר וויילד כתב מהכלא, "אגנוסטיות צריכה ריטואלים לא פחות מאמונה. היא זרעה מרטירים, וצריכה לקצור את קדושיה". את לא יכולה להיות אבא של מהפכנית, אבל אם את רוצה להנציח את המהפכניות שלך, את צריכה לתת לזה מקום.
✨ ערב יוםכיפור כלשהו, אני עם המשפחה הנבחרת. מישהי מעלה שאלות אמוניות. חברה יקרה אומרת לה, זאת הדרך שלנו לקשור את עצמינו אחת לשניה ללא הערכים הקפיטליסטיים של החילוניות וללא הערכים הלאומיים של המדינה. אנחנו קשורות זו בזו בקשרים של זמן לא יצרני, בטקסים שבראנו אחת עם השניה, בשותפות גורל. זו סולידריות
✨ אני יושבת לבירה עם טאנקיסט שאני מוצאת חן בעיניו, מחליפים חוויות לגבי פרקטיקות. מדברים על טקסים. על מצעד גאווה כתהלוכה טקסית, על סיסמאות של הפגנות כתפילה, על האם ועד כמה אנחנו מצליחות לשזור את העולמות האמוניים השונים של מי שאנחנו עובדות איתה. "אצלינו זה פשוט", הוא אומר, "מעולם לא עלו אצלינו שאלות כאלה. דת היא אופיום להמונים, בזה נסגר הדיון"
✨ זוג חברות שלי הצטרכו להתחתן, בשביל בירוקרטיה. אנחנו לא אנשים של חתונות, אבל הן הרגישוצורך לציין בטקס כלשהו. ניסחתי להן טקס יודו-לוציפריאני שמחרבן על כל מוסד אי פעם מאל השמש ועד לרבנות הראשית
✨ קעקוע ראשון, שמתי על העורף שילוב של סמלים של שתי אלות של בית שאני עובדת איתן, הֶסטיה היוונית ונינקסי השומרית, שתיהן אלות זוטרות של נשים שנטועות עמוק במבנים הפיסיים של היומיום
✨ לילות סדר עם ההגדות של כביסה שחורה ושל הפנתרים השחורים, חנוכה עם הניגון הברסלבי של מעוז צור, היפה שבניגונים. עבודת השם ועבודה זרה הן ככל העבודות, פעולה שאת עושה על חומר כדי לתת לו ערך מוסף. לעשות אותה בשביל הקהילה שלך הוא להפוך את עצמך, ואותנו, לבלתי משילות.
