באחת מקבוצות ישראלים בחו"ל, מישהו מפרסם שהוא צריך לטוס בקרוב עם הילדה הקטנה שלו לבד, ושואל על מה הוא צריך להחתים מראש את אשתו. כל התגובות של גברים: קישורים לנהלים רלבנטיים ולמסמכים לדוגמה. כל התגובות של נשים (חוץ מאחת): לא צריך, אף פעם לא ביקשו ממני, סתם מיותר.

משעשע אותי מאוד.

עם כל יחידות המידה והסטנדרטים האמריקאים שאני משתמש בהם ביומיום למדתי להסתדר ולהבין אינטואיטיבית ואפילו לאהוב, למעט אחד: פורמט התאריך ההזוי הזה, שגם קופץ עליך ללא התראה.

מין (ורומנטיקה) במהותו הבסיסית פשוט הזירה הוולגרית ביותר של יחסי הכוח בחברה במלוא ג'יפיותם ונזקם, ולא איזו אידיאה יפהפיה וטהורה של תקשורת בינאישית מופשטת שרק כמה אנשים רעים עוד מתעקשים לזהם. אני קצת מופתע מההפתעה שלכם. לכל היותר היה אולי אפשר (או צריך) פשוט לא לדבר על זה.

כולכם ראיתם את הרימייק של הנסיכה הקסומה שנכתב לפי תסריט מזיכרון של ילדים, נכון? רק מוודא.
youtube.com/watch?v=4ydlEIGWKw

בלי לנחס, נראה שנפתרה בעיית הבייביסיטר, מצאנו שתיים שנשארות. הסוד היה להפסיק לחפש כאלה מנוסות-בטירוף שהיו מורות חינוך מיוחד וכתבו תוכניות לימודים והתנדבו באפריקה והפעילו כיתות שלמות, ובמקום לזה ללכת על בנות עשרים-וגרוש בלי רזומה נוצץ אבל עם מלא עזוז-נעורים ודחף להוכיח ת'צמן.

אתמול אחרי החוגים של הגדולים משכתי עוד שעתיים של הבייביסיטר והלכנו רק שלושתנו לאכול סושי. הסכמנו באוטו שלא מדליקים טאבלטים או טלפונים, אז דיברנו על אוכל יפני והאימפריה הרומית והשפה הלטינית ואיך שפות מתפתחות ומה ההבדל בין שפה חיה למתה והעלינו זכרונות. הכי כיף שהיה לי המון זמן.

כולם מדברים על "פרסום תוכנית המאה" כאילו שהיא כבר כתובה, ולא שאיזה מתמחה בצוות יתבקש לשרבט משהו שנשמע טוב על מחברת בטיסה בדרך להכרזה.

הייתי אומר שלעולם לא אסלח לברני סנדרס על שבגללו נאלצתי להתעניין מי זה סת' רוגן, אבל האמת שגם עכשיו לא טרחתי.

ולכל ערך יש שם. חג שמח, למי שחוגג.

אני היחיד שמוטרד מזה שבכוח פיג'יי יש להם יצוג מאוד מסודר ושווה ליונקים, לעופות, ולזוחלים, אבל בלי שום דו-חי, דג-עצם או דג-סחוס?

האם הנחת המבוקש הוא הכשל הלוגי הנפוץ ביותר?

מצחיק איך שלכתוב פה זה משהו אני עושה על הדרך כמה פעמים ביום ובאינסטינקט, אבל לפרסם פוסט בפייסבוק זאת אשכרה משימה שאני מתכנן מראש ומדחיין.

התחיל סמסטר חדש בחוגים שמיועדים לתלמידי חינוך ביתי במתנ"ס העירוני. בנוסף לשחייה של שלושת הגדולים ולהתעמלות, שהמשכנו, יונתן ועוז עכשיו לומדים גם אומנות של ציביליזציות עתיקות (שיעור ראשון: אמנות פליאוליתית קדומה), נגינה על יוקללה, וזואולוגיה של אזורי הקוטב.

התרגשות עזה במיוחד נרשמה כי רפאל כבר בן חמש ולכן יכול סוף סוף סוף להצטרף לכיתת הגן במוזיאון המדע, שזו היתה הזדמנות להעביר גם את עוז לכיתות של הגדולים שם. (בתמונה: עוז מסייע לנקות עצם ירך מאובנת של טריצרטופס).

למה הם לא שמים את גלאי העשן *בתוך* המיקרוגל. ושפשוט יכבה אותו במקום לצפצף.

People who create JSON data structures in Python by using string manipulation functions to edit JSON-formatted strings and then json.loads() them.

לא הבנתי: פסילת היבא יזבק (ואני אישית ועקרונית נגד הפסילה) לא תואמת בדיוק את לשון החוק?

מזכיר לי את הפרויקט ההוא שעבדתי עליו פעם שבו סטנדרט הקידוד היה של אינדנטציה בת שלושה רווחים.
nytimes.com/interactive/2020/0

אני חושב שזה מדהים ונפלא ונהדר.

התלוננתי בקבוצת השטוחיסטים שהסרטון שהם ממליצים לחדשים לצפות בו הוא אנטישמי במובהק. אמרו לי כן, זה בגלל שעשה אותו סוכן ממסד. תמהתי, אם ככה, למה אתם ממליצים עליו? אמרו לי הסרט עדיין מעולה, כי הממסד צריך לשים בפיו של הסוכן גם טיעונים טובים. ולכן יש מה ללמוד ממנו.

עוד
Toootim

מסטודון היא רשת חברתית חופשית, מבוססת תוכנה חופשית ("קוד פתוח"). כאלטרנטיבה בלתי ריכוזית לפלטפרומות המסחריות, מסטודון מאפשרת להמנע מהסיכונים הנלווים להפקדת התקשורת שלך בידי חברה יחידה. שמת את מבטחך בשרת אחד — לא משנה במי בחרת, תמיד אפשר לדבר עם כל שאר המשתמשים. לכל מי שרוצה יש את האפשרות להקים שרת מסטודון עצמאי, ולהשתתף ברשת החברתית באופן חלק.