כמה מלים קצרות על גזענות יומיומית לעומת גזענות כמדיניות:

גזענות יומיומית היא הגזענות שרוב האנשים באמת תופסים כ"לא בסדר". כשאדם לא מוכן שיהיה לו שכן ערבי; כשסמוטריץ' לא מוכן שאשתו תהיה באותה המחלקה עם ערביה; לזה תמיד נראה גינויים כמעט מכל החברה.

גזענות כמדיניות היא הרבה יותר מזיקה, אבל זוכה להרה פחות התנגדות. כשמאפשרים לישובים יהודיים להתרחב אבל לא לישובים ערביים; כשסמוטריץ' מתווה מדיניות של גירוש, מעמד נחות או מוות לערבים במצע שלו; אם זה מערכתי, זה לא מעניין.

לעקוב

מיוחס (כנראה בטעות) לסטאלין ציטוט לפיו "מותו של אחד הוא טרגדיה, מותם של רבים הוא סטטיסטיקה." לצערי, החברה שלנו תופסת ככה גם גזענות. כשסמוטריץ' מתלונן על היולדת הערביה, זה תופס את כל הכותרות - זה סיפור, זה אישי, זה עסיסי; כשהוא קורא לטיהור אתני, מי מדבר על זה?

גזענות יומיומית היא מסריחה, והרבה פעמים מעידה גם על מדיניות, כמו אצל סמוטריץ' - אבל צריך להזהר מהפיכת הגינוי שלה לגרסה העכשווית של "רבים מחברי הטובים ביותר הם X".

הכנס כדי להשתתף בשיחה
Toootim

מסטודון היא רשת חברתית חופשית, מבוססת תוכנה חופשית ("קוד פתוח"). כאלטרנטיבה בלתי ריכוזית לפלטפרומות המסחריות, מסטודון מאפשרת להמנע מהסיכונים הנלווים להפקדת התקשורת שלך בידי חברה יחידה. שמת את מבטחך בשרת אחד — לא משנה במי בחרת, תמיד אפשר לדבר עם כל שאר המשתמשים. לכל מי שרוצה יש את האפשרות להקים שרת מסטודון עצמאי, ולהשתתף ברשת החברתית באופן חלק.