לְאָן אַתְּ הוֹלֶכֶת / יהושע סובול
"לְאָן אַתְּ הוֹלֶכֶת
יִשְׂרָאֵל
אֲנִי שׁוֹאֵל
רָצִיתִי לָלֶכֶת אִתָּךְ
לֹא לְלַוּוֹת אוֹתָךְ
מוּבֶלֶת דְּחוּפָה וּבְהוּלָה
לְדַרְכֵּךְ הָאַחֲרוֹנָה
אַתְּ שׁוֹאֶלֶת
אִם אִכְפַּת לִי מִמֵּךְ
אִם לֹא הָיָה אִכְפַּת לִי
לֹא הָיִיתִי שׁוֹמֵעַ
אֶת קוֹלֵךְ
לֹא הָיִיתִי שׁוֹמֵעַ
אֶת שְׁאֵלָתֵךְ
עַכְשָׁו
קוֹלוֹת צְעָקָה נִחֶרֶת
בּוֹקְעִים מִפִּיךְ הַפָּעוּר
קוֹלוֹת שִׂנְאָה מַמְאֶרֶת
שׁוֹפֶכֶת מְרֵרָתְךָ
עַל כָּל סְבִיבוֹתַיִךְ
בִּימֵי חֶלְדֵּךְ
הָיְתָה נַפְשֵׁךְ חַיָּה
שׁוֹקֶקֶת
נָשָׂאת מִדְבָּרְךָ
בְּנֹעַם וּבְשֶׁקֶט
עַתָּה עָבִיתָ כָּסִית
בְּלִי גְּבוּלוֹת מִתְפַּנֶּקֶת
דָּבָר אֵין לָךְ לוֹמַר
אַתְּ רַק צוֹרַחַת וְצוֹעֶקֶת
אֲנִי צוֹדֶקֶת
אֲנִי צוֹדֶקֶת
אֲנִי צוֹדֶקֶת!