חנוך לוין @HanochLevin@tooot.im

נוער טיפש, כל חוכמתכם מתמצה בזה
שאתם תחיו לאחר שאנו נמות!

- הקיסר

זה החן של העולם שלנו, לא? שאפשר ללמד את הכלבים ללכת על שתיים ואת בני האדם על ארבע. לעקם, לעקם. עולם אדיר, מה? מה שמראו לנו שוב שיש אלוהים.

- נעורי ורדה'לה

עוול גדול עושים לנו כשמלטפים אותנו.
גורמים לנו לחשוב שהליטוף קיים.

- המדמה

וכל הלילות הארוכים עם כל הרצונות הלוהטים לא עשו לי מהדימיון פירור אחד של מציאות.

- פופר

את משתינה על פני האדמה,
אני שוכב בפה פעור תחתיה.

- חרוזי פרידה לאהובה

אלוהים לא רחום דיו לתת לנו אושר.
אבל הוא רחום דיו להעניק לנו
שפע כוח לסבול.

- הזונה הגדולה מבבל

לא יהיה רגע בחיים שבו אוכל לומר "הגעתי, אפשר לנוח"?

- אלמו ורות

תן גרון בריא לצעוק מכאב,
ולב בריא לשברון הלב,
ועיניים בריאות לראות כמה שחור,
ושיניים בריאות שיהיה מה שינשור -

ותן לנו בריאות להבין בפשטות,
שחיינו לשווא, ולשווא גם נמות.

- תן לנו בריאות

מי לא רוצה להתעלס,
מי לא רוצה להתחתן,
מי לא רוצה יין, מוזיקה?
מי, לאחר שרצח, לא רוצה
לעדור את גינתו
וללטף את ראשי ילדיו?

- רצח

הימים שיבואו יחליקו.
הרים נישאים של מרירות יהפכו
לתלוליות מעוגלות של התפייסות,
שיהפכו בתורן למישור אחיד
ואינסופי של אדישות.

- כריתת ראש

לילה בהיר, ירח מלא,
את לא שומעת, אני לא רואה,
לילה בהיר, ירח מלא.

באמצע החדר עומד כיסא,
את לא שומעת, אני לא רואה,
באמצע החדר עומד כיסא.

על הכיסא איש עולה,
את לא שומעת,
אני לא רואה, על הכיסא איש עולה.

סביב צווארו חבל עבה,
את לא שומעת, אני לא רואה,
סביב צוארו חבל עבה.

למי שייך הכבש?
הכבש חושב שלכבש. הזאב
מעמיד אותו על טעותו.

- משפט אונס

אדיר! גבר נפלא!
את אף פעם לא יודעת לאן הוא מסתכל,
אם הוא בכלל מסתכל, או שאולי הוא ישן.
מזכיר מהבחינה הזאת של אי הוודאות את אלוהים.

- נכנע ומנוצח

את לא כבירה כל כך, אני לא
ננסי כל כך. זה הצרה - האמצע.
האמצע יהרוג אותנו.

- נכנע ומנוצח

יש שני בנים, שניהם בני:
התינוק שבכה בזרועותי,
והגבר המחכה שאמות.

הקיסר גוק

אבי היקר, כשתעמוד על קברי
זקן ועייף ומאוד ערירי,
ותראה איך טומנים את גופי בעפר-
בַּקֵש אז ממני סליחה, אבי.

אז תן לעיניך לבכות על עיני,
אל תחריש למען כבודי,
דבר-מה שהיה חשוב מכבוד
מוטל עכשיו לרגליך, אבי,

ואל תאמר שהקרבת קורבן,
כי מי שהקריב הייתי אני,
ואל תדבר עוד מלים גבוהות
כי אני כבר מאוד נמוך, אבי.

אבי היקר, כשתעמוד על קברי
זקן ועייף ומאוד ערירי,
ותראה איך טומנים את גופי בעפר
ואתה עומד מעלי, אבי,

אל תעמוד אז גאה כל-כך,
ואל תזקוף את ראשך, אבי,
נשארנו עכשיו בשר מול בשר
וזהו הזמן לבכות, אבי.

יש כאב ויש כאב.
יש כאב חולף, ויש כאב
שלא חולף - אתה חולף.
אתה חולף - חולף הכאב.

- המביט

מה יש בינינו? – התיעוב ההדדי,
שהוא, ישנה סברה, מין סוג של אהבה.
אני אוהבת לא אותך, כי אם את היותך אתי,
תמיד אתי, את המלאכה המפרכת
אשר הוטלה על שנינו: לדרוך בעקב זה על זו,
לראות איך האוויר יוצא לאט,
ואיך מפני אדם תפוחות
נותרת מין סחבה – גם זו צורה של אהבה.

- הזונה הגדולה מבלל