חנוך לוין @HanochLevin@tooot.im

למי שייך הכבש?
הכבש חושב שלכבש. הזאב
מעמיד אותו על טעותו.

- משפט אונס

אדיר! גבר נפלא!
את אף פעם לא יודעת לאן הוא מסתכל,
אם הוא בכלל מסתכל, או שאולי הוא ישן.
מזכיר מהבחינה הזאת של אי הוודאות את אלוהים.

- נכנע ומנוצח

את לא כבירה כל כך, אני לא
ננסי כל כך. זה הצרה - האמצע.
האמצע יהרוג אותנו.

- נכנע ומנוצח

יש שני בנים, שניהם בני:
התינוק שבכה בזרועותי,
והגבר המחכה שאמות.

הקיסר גוק

אבי היקר, כשתעמוד על קברי
זקן ועייף ומאוד ערירי,
ותראה איך טומנים את גופי בעפר-
בַּקֵש אז ממני סליחה, אבי.

אז תן לעיניך לבכות על עיני,
אל תחריש למען כבודי,
דבר-מה שהיה חשוב מכבוד
מוטל עכשיו לרגליך, אבי,

ואל תאמר שהקרבת קורבן,
כי מי שהקריב הייתי אני,
ואל תדבר עוד מלים גבוהות
כי אני כבר מאוד נמוך, אבי.

אבי היקר, כשתעמוד על קברי
זקן ועייף ומאוד ערירי,
ותראה איך טומנים את גופי בעפר
ואתה עומד מעלי, אבי,

אל תעמוד אז גאה כל-כך,
ואל תזקוף את ראשך, אבי,
נשארנו עכשיו בשר מול בשר
וזהו הזמן לבכות, אבי.

יש כאב ויש כאב.
יש כאב חולף, ויש כאב
שלא חולף - אתה חולף.
אתה חולף - חולף הכאב.

- המביט

מה יש בינינו? – התיעוב ההדדי,
שהוא, ישנה סברה, מין סוג של אהבה.
אני אוהבת לא אותך, כי אם את היותך אתי,
תמיד אתי, את המלאכה המפרכת
אשר הוטלה על שנינו: לדרוך בעקב זה על זו,
לראות איך האוויר יוצא לאט,
ואיך מפני אדם תפוחות
נותרת מין סחבה – גם זו צורה של אהבה.

- הזונה הגדולה מבלל

יום אחד בלי געגועים שייצא לי כבר. יום אחד בלי געגועים. אין לי יותר כוח. אני רק בן אדם, אני מוכרח את החלק שלי, אני מוכרח שעה אחת של מנוחה עם החלק שלי.

- אורזי המזוודות

כְּשֶׁחִבַּקְתְּ חָזָק אֶת צַוָּארִי
בְּיָדַיִךְ הַצְּבוּעוֹת לַכָּה,
מֵעַיִךְ הַגְּדוּשִׁים קָקָה
זִמְּרוּ: יִהְיוּ אֲחֵרִים.

- כשחיבקת חזק את צווארי

פה לא רק סובלים, פה גם
מנהלים חיי שיגרה ויש
הנאות לא מבוטלות וחגים קטנים.

- הכובש

אני מביט בך ורואה את העקבות שחרץ בך הזמן, הזמן שהרס אותך והשאיר חורבות. אבל מתחת לחורבות ולהריסות אני רואה את הארמון שהיה פעם, ושהיה יכול להיות, לפחות בחלומותי. הארמון הזה לעולם לא ייפול.

- הרטיטי את לבי

אני לא
מי יודע מה איזה תופס-נפח בעולם.
יצור דו ממדי. עלה נידף.
דף תלוש מפנקסה של ארנבת.
ובכל זאת: הנה אני הולך על שתיים.
אומנם לא על כל כף הרגל. בדרך כלל
על בהונות. ובכל זאת.

- נכנע ומנוצח

ללא שמץ תקווה תמשיכו לחיות,
ומלה שלי זו מלה,
ואם אני אומר שתמשיכו לחיות,
אז כמה באמת ימשיכו לחיות,
אך אל תשאלו בשביל מה.

- הבטחה (1969)

הבטחה

אני מבטיח לכם דם ודמעות,
ומלה שלי זו מלה,
ואם אני מבטיח לכם דם ודמעות,
אז כולם יודעים שזה דם ודמעות,
שלא לדבר על זיעה.

עוד מעט יהיה לכם רע מאוד,
ומלה שלי זו מלה,
ואם אני אומר שיהיה רע מאוד,
אז תהיו בטוחים שיהיה רע מאוד,
ואולי אף גרוע מרע.

זוכר איך בנעוריך בהירי החלומות
בדמות בת מלך הצטייר לך האושר;
עייף מחלומות עוד לפעמים ליבך קורא:
אם אך תחלום עוד פעם – הפעם זה יקרה.

- קולף, או פנטזיה על נושא שוודי

אל תשאלו לפשר הנפילה, ללקח או למשמעות,
רק צפו במחזה: אדם נופל, ועוד מעט ימות.

- ייסורי איוב

ידיו פשוטות לצדדים, הוא מתהפך באוויר,
צעקתו המרוסקת מהדהדת בחלל,
וכך, מתרחקים מעט אחורה לבל יותז הדם על בגדיכם,
אתם עומדים ומביטים מהופנטים בנפילה,
על פניכם תערובת של תשוקה ושל אימה
לקראת הרגע הנחרץ והבלתי-חוזר שבו נחבט הגוף באדמה.

גבירותי ורבותי, אתם רואים עכשיו
אדם נופל מגג בניין גבוה.